ו' תמוז תשל"ו, הינו תאריך של ציון דרך בתולדות צבא ההגנה לישראל, אירוע נדיר שרומם רוח עמנו ובצידו גם צער. דוד גדנקן עם 10 דברים שרציתם לדעת על "מבצע יונתן" (אנטבה).

א. ביום ראשון ,כ"ט סיון תשל"ו, המריא מנתב"ג מטוס "איירבוס" בטיסה A.F 139 לפריז ,עם חניית ביניים באתונה בירת יוון. לאחר חניה קצרה בו עלו כמה נוסעים נוספים המריא המטוס כשפניו לפריז.

ב. תוך כדי טיסה פרצו כמה מחבלים, שני גרמנים חברי "תאי המהפכה" ושני מחבלים פלסטינים מארגון "החזית העממית לשחרור פלסטין" בראשותו של ודיע חדד. בזמן החטיפה היו במטוס 248 נוסעים ותריסר אנשי צוות. ארבעת הטרוריסטים הגרמנים והערבים, היו בעלי עבר עשיר בפעולות טרור.

ג. הפקודה הראשונה שקיבל קברניט המטוס הייתה להנחיתו בבנגזי שבלוב. בשדה התעופה של בנגזי שהה המטוס במשך שבע שעות. אחת הנוסעות, אחות במקצועה, שהייתה בדרכה להלויית אמה, הצליחה לביים תהליך רפואי של הפלה ושוחררה לחופשי. בבנגזי הצטרפו לחוטפים שלושה מחבלים.

ד. המחבלים הורו לטייס לתדלק המטוס, להמריא ולטוס לשדה התעופה של העיר אנטבה באוגנדה. דרכוני הנוסעים נלקחו מהם כך ידעו הטרוריסטים מי יהודי ומי לא. מי ישראלי ומי אזרח חוץ. לאחר הנחיתה באנטבה, הועברו החטופים לטרמינל הנוסעים. ביום השלישי לחטיפה, ריכזו המחבלים את החטופים היהודים והישראלים בטרמינל הישן של שדה התעופה. שאר הנוסעים, אלה שאינם יהודים ובעלי פספורטים זרים שוחררו. ה"סלקציה" גרמה לזעזוע נפשי אצל הנשארים, מה עוד שהפקודות ניתנו ע"י וילפרד בזה, טרוריסט גרמני ובשפה הגרמנית. כאן המקום לציין כי קברניט המטוס, מישל בקוס סירב להשתחרר ויחד עימו נשארו עם החטופים כל צוות המטוס.

ה. החלו מגעים לשחרור החטופים. בתחילה עם ממשלת צרפת, באמצעות שגריר ישראל בפריז. מסרים הובאו גם לשליט אוגנדה אידי אמין. בעברו ביקר אמין כמה וכמה פעמים בישראל וזכה לעזרה רבה מצד משרד הביטחון וצה"ל. כיום ידוע וברור כי אידי אמין היה מודע לתכנית החטיפה ומקום הנחתת החטופים תואם עימו וזכה לעזרתו.

ו. החוטפים העבירו דרישותיהם הסחטניות ובהם שחרור למעלה מ-50 מחבלים בכירים מהם למעלה מ-40 הכלואים בישראל, 5 מחבלים הכלואים בקניה וכן קבוצה של אנרכיסטים-טרוריסטים שנכלאו בגרמניה, צרפת ושוויץ. בנוסף לשחרור מחבלים דרשו החוטפים סכום כספי גדול ככופר. החוטפים הצהירו כי אם תוך יומיים (עד 1 ביולי) לא יענו תביעותיהם יוצאו בני הערובה להורג. כשהתארך המשא ומתן נתנו אורה עד יום ראשון ה-4 ביולי.

ז. תוך כדי המו"מ, החל צה"ל לאסוף נתוני מודיעין. בארץ נמצאו מפות ותכניות של שדה התעופה באנטבה בו עבדו בעבר בבניה ובסלילה אנשי "סולל בונה". נציגי ה"מוסד" באירופה החלו לאסוף מידע ונתונים מהחטופים ששוחררו. כאן המקום לציין כי בין מוסרי המידע הייתה הגברת נינט מורנו, סבתו של גיבור ישראל קצין בסיירת מטכ"ל עמנואל מורנו הי"ד. המידע שנאסף כלל תרשים מבנה הטרמינל, מקום ריכוז החטופים, זמני החלפת המשמרות ועוד. אחת מהפעולות ההירואיות שבוצעו, הייתה בידי פעיל של ה"מוסד" שהתגורר בקניה הסמוכה ולו מטוס פרטי קטן. תוך סיכון נפש טס מעל השדה באנטבה, הודיע למגדל הפיקוח כי הוא בדרכו לנחיתה, תוך כד טיסתו הצליח לצלם את מסלולי הנחיתה ואת הטרמינל.

ח. אגפי המבצעים והתכנון העלו רעיונות רבים לביצוע תקיפה לשחרור החטופים. אחד הרעיונות היה להצניח לוחמי צנחנים לאגם שליד השדה באנטבה. כשהובהר כי אגם זה שורץ תנינים וכי קיימת בעיה של חילוץ הלוחמים נדחה הרעיון. מיטב מפקדי יחידות הפאר של צה"ל לא חדלו לרגע לתכנן מבצע שחרור החטופים. שר הביטחון דאז מר שמעון פרס תמך בפעולה צבאית. ראש הממשלה דאז מר יצחק רבין ז"ל, היסס בחוששו על מחיר הדמים שמבצע כה רחוק מגבולות ישראל, עלול לקרות.

ט. התגבשה התכנית כי חיל האוויר יטיס את לוחמי צה"ל (סיירת מטכ"ל, קצינים ולוחמים מסיירות הצנחנים וגולני ועוד) לנחיתה בשדה אנטבה. אל"מ אהוד ברק נשלח למשימה סודית של קבלת הבטחה לתדלוק מטוסי צה"ל בקניה, לאחר פעולת החילוץ. הבטחה זו ניתנה. כחלק מתכנית ההשתלטות על הטרמינל בו נמצאו החוטפים והחטופים הוחלט להביא מהארץ מכונית מרצדס שחורה ובה כפיל של אידי אמין. כיוון שהחוטפים איימו לרצוח החטופים ביום ראשון ה-4 ביולי, תוכננה היציאה למבצע משדה התעופה בשארם א שייך בשבת אחרי הצהריים. ראש הממשלה טילפן לרב הראשי דאז מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל וביקש אישורו למבצע בשבת. הרב השיב מיידית שכיוון שמדובר בפיקוח נפש ההפעלה בשבת מותרת. הרב הוסיף ברכה חמה להצלחת המבצע.

י. 4 מטוסי הרקולס c-130 (כינויים קרנפים) המריאו וטסו בנתיב אזרחי מעל ים סוף. ממשלת ישראל התכנסה ונתנה אישורה כשהמטוסים היו כבר מעל אתיופיה. מעל קניה ואוגנדה טס מטוס בואינג גדול של צה"ל ובו מפקדי המבצע. המטוסים ובהם לוחמי צה"ל הגיעו בזמן המתוכנן לוחמי סיירת צנחנים נחתו ראשונים והחלו מייד לסמן המסלולים. הלוחמים ירדו במהירות גדולה חלקם עסקו באבטחה וחלקם כבשו את מגדל הפיקוח החדש. אנשי סיירת מטכ"ל בפיקודו של יוני נתניהו נסעו על המרצדס ועל ג'יפים אל עבר הטרמינל. חיילים אוגנדים שניסו להתנגד נורו ונהרגו. תוך כדי השעטה לעבר הטרמינל ירה חייל אוגנדי אל יוני נתניהו והרגו. רס"ן מוקי בצר סגן מפקד הסיירת תפס פיקוד ופרץ בראש לוחמיו למקום ריכוז החטופים. כל שבעת המחבלים חוסלו חטופה בשם אידה בורוכוביץ נהרגה בידי המחבלים וכן נורה בטעות ישראלי צעיר בשם ז'אק מימוני שקם ממקומו שלא בהתאם לצעקות הפורצים. אחת החטופות הגברת דורה בלוך שהייתה מאושפזת בבית חולים מקומי, נרצחה לימים ע"י אידי אמין כנקמה על כשלונו. לאחר שרוכזו החטופים במטוסי ההרקולס, המריאו ונחתו בישראל ביום ראשון ו' תמוז תשל"ו. שם המבצע שונה מ"כדור הרעם" ל"מבצע יונתן" על שמו של יוני נתניהו הי"ד.

ברצוני לסיים כתבה זו בהיבט אישי. שניים מחברי הקרובים ביותר, חברי בית הכנסת שלנו בקרית קריניצי, היו בין החטופים. בשבת קודש ה' בתמוז שהו בני משפחתם בשכונה והתהלכו בה בשקט נפשי שקשה היה אז להבינו. ביום ראשון כשנודע דבר השחרור, התמלא צריף בית הכנסת דאז בכמעט כל חברי הקהילה. שתי תגובות מיידיות היו בסיום התפילה ולאחר ברכה מיוחדת לשחרורם, הרמנו כוס לחיים ורבים הודיעו על תרומות גדולות להקמת בית הכנסת החדש. מרים חברתנו, נפצעה בגבה ואושפזה בתל השומר וב"ה החלימה. איתן חזר למשפחתו, לעבודתו ולקהילה. שנים רבות בצניעות שאין כדוגמתה נסע ליחידות צה"ל לספר את סיפור החטיפה. איתן סרב להופיע באמצעי התקשורת עם סיפורו. לימים חלה איתן במחלה קשה ובהבינו ויודעו כי ימיו קצרים, נענה לפניית אריאל ברמן לקיים ראיון ברדיו "קול חי". תוך כדי שסיפר על החטיפה, על שמירת המצוות בטרמינל אנטבה, על השחרור פרץ איתן בבכי באמצע השידור. זוהי אחת התכניות ברדיו שלנו שלא אשכחנה עד יומי האחרון. תהא כתבה זו לעילוי נשמתו של איתן אהרונוביץ ז"ל.